החלטה בתיק מ"ת 19388-02-12

נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו שורה ארוכה של עבירות שהופנו כלפי המתלוננת, שהייתה בת הזוג שלו במשך 12 שנים ועד ליום 5.2.12. במסגרת האישומים, נטען כי המבקש תקף אותה במספר רב של הזדמנויות ואיים עליה שיפגע בה וירצח אותה.

בהחלטתי מיום 8.3.12, הוריתי על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים נגדו, וזאת לאחר שהונח בפניי תסקיר שירות המבחן יסודי וממצא ממנו עלה כי התרשמות שירות המבחן היא מרמת סיכון גבוהה להישנות התנהלות אלימה ופוגענית מצידו של המבקש. שירות המבחן הדגיש, במסגרת אותו התסקיר, כי לא ניתן בשלב זה להפחית הסיכון במצבו של המבקש, אלא במעצר של ממש.

יתר על כן, החלטת המעצר נסמכה בין היתר על העובדה שמדובר במבקש שלחובתו הרשעות קודמות בעבירות אלימות והוא אף ריצה מספר מאסרים, חלק ממושכים, כאשר מהאחרון שבהם הוא שוחרר זמן קצר לפני ביצוע העבירות נשוא תיק זה.

החלטתי האמורה, נסמכה לא רק בשל אי התאמתם של המפקחים שהוצעו, אלא בעיקר בשל חוסר האמון במבקש.

עניינו של המבקש נדון גם בבית המשפט המחוזי במסגרת ערר וביום 9.5.12 קבע כב' השופט צ' קאפח כי: " גם אם אצא מתוך הנחה שיש לקשור כתרים למפקחים המוצעים, ואינני אומר זאת בציניות חלילה, העורר אינו משכיל לדלג על משוחת האמון הכרוכה בכל דיון בחלופה. המפקחים אינם יכולים למנוע פיזית לצאת ממעצר הבית. פגיעתו של זה תהיה רעה ומרה עד אשר יציאתו תדווח למשטרה".

כעת, מונחת בפני בקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור, במסגרתה עותר בא כוח המבקש להפנייתו של המבקש פעם נוספת לשירות המבחן על מנת שתיבחן שוב מסוכנותו וחלופות מעצר אפשריות. אין בידי לקבל עתירה זו. מסוכנותו של המבקש היא ברורה וחדה ולא מצאת כי מתקיימות נסיבות המצדיקות שינוי ההחלטות האמורות או הפניית המבקש לשירות המבחן. במצב בו עולה בבירור כי לא תצמח תועלת מתסקיר משלים, הרי שאין מקום להורות כן.

יתר על כן, למדתי מבאי כוח הצדדים כי ההליך העיקרי נקבע לשתי ישיבות הוכחות ולגמר בימים 4.9.12 ו-12.9.12 ויש לקוות שבתקופה הקרובה יבוא ההליך העיקרי אל סיומו.

לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ט"ו תמוז תשע"ב, 05/07/2012 במעמד הנוכחים.